האמריקאים מתים צעירים יותר, וחוסכים לחברות מיליארדי דולרים בתשלומי פנסיה

ב-2015 עלה שיעור התמותה בארה"ב במקצת, לראשונה מאז שנת 1999, ושלח את העסקים לבצע חישוב מחדש

עליית תוחלת החיים בארה"ב נעצרה, ויותר אמריקאים מתים בגיל צעיר יותר - אבל מבחינת המעסיקים שכורעים תחת נטל התחייבויות הפנסיה לעובדים, למגמה הזו יש יתרון לא נעים: אם אנשים חיים פחות מכפי שנחזה רק לפני כמה שנים, המעסיקים יצטרכו לשלם להם פחות פנסיה והטבות פרישה נוספות.

ב-2015, שיעור התמותה בארה"ב - שיעור מקרי המוות באוכלוסייה בהתאמה לגיל - עלה במקצת לראשונה מאז 1999. בשנתיים האחרונות, לפחות 12 חברות גדולות, מוורייזון עד ג'נרל מוטורס, דיווחו שהעלייה בתמותה גרמה להן להנמיך את אומדני ההתחייבות לפנסיונרים שלהן בסך של 9.7 מיליארד דולר, לפי ניתוח בלומברג. אומדנים מתוקנים שמשקפים תוחלת חיים קצרה יותר הובילו, למשל, את לוקהיד מרטין להפחית את אומדן התחייבויותיה לגמלאים שלה בסך של 1.6 מיליארד דולר לשנים 2015 ו-2016, לפי הדוחות השנתיים האחרונים שלה.

שיעורי תמותה הם רק חלק קטן מהחישובים שחברות עושות לגבי ההתחייבויות העתידיות שלהן לעובדיהן, וגורמים נוספים אכן העלו את התחייבויות הפנסיה של לוקהיד מרטין בשנה שעברה. משתנים כמו תשואות נכסים, רמות שכר ועלויות רפואיות יכולים לגרום תנודות גדולות בסכומים שהחברות צופות שישלמו לגמלאים שלהן. העובדה שאנשים מתים קצת יותר צעירים לא מרפאת את תחלואי הפנסיה של אמריקה התאגידית - אבל העובדה שהחברות מביאות את המגמה הזו בחשבון ממחישה כמה רצינית היא מגמת התמותה החדשה.

"במבט היסטורי, שיעורי התמותה נטו לרדת שנה אחרי שנה", אומר דייל הול, מנהל יחידת המחקר באגודת האקטוארים. האגודה המקצועית הזו מחשבת את נתוני התמותה שקרנות פנסיה פרטיות רבות מסתמכות עליהם בתחזיות שלהן. "יש באמת האטה קטנה בירידה בתמותה בארה"ב", אומר הול.

ללא מלחמה או מגיפה, עצירה בשיפור תוחלת החיים במדינות מפותחות היא עניין חריג ומפחיד, שלא לדבר על הרעה בתוחלת החיים. "תמותה היא סוג של קצה קרחון", אומרת לודן ארון, דמוגרפית ועמיתת מחקר בכירה במכון האורבני. "זהו למעשה שיקוף של תנאים בסיסיים רבים של החיים". הירידה בתוואי תוחלת החיים בארה"ב, בייחוד בהשוואה לכמה מדינות עשירות אחרות, צריכה להיות, לדבריה, "סוגיה לאומית דחופה כמו כל סוגיה שעל סדר היום הלאומי שלנו".

האקטוארים משתמשים בשני גורמים עיקריים כדי לנבא את שיעורי התמותה בעתיד: הם מתחילים בשיעורי התמותה בהווה - שיעור האנשים שמתים בגיל מסוים - ואחר כך חוזים איך השיעור הזה יכול להשתנות עם התפתחויות כמו טיפולים רפואיים חדשים ושינויים בשיעורי העישון או השמנת היתר. מרשמי הסטטינים מורידי כולסטרול בדם שניתנו לחולים רבים בשנות ה-90 היו, לדוגמה, "מנוע ענק של שיפור תוחלת החיים", אומר אריק קינר, שותף בכיר ואקטואר ראשי בחטיבת הפנסיה של חברת הביטוח Aon. אם הרפואה תניב טיפולים חדשים במחלות כמו אלצהיימר וסרטן, יהיה לכך אפקט דומה על תוחלת החיים.

ב-2014, אגודת האקטואריה עדכנה את טבלאות התמותה הבסיסיות שלה בפעם הראשונה משנת 2000 כדי לשקף הישגים ניכרים בתוחלת החיים שנרשמו עד 2008. התחזיות לעתיד הסתמכו בחלקן על המגמה ההיא. העדכון הזה הוביל חברות ועסקים רבים להניח שהגמלאים שלהם יחיו יותר ויותר, ומכאן לעדכן לפי מעלה את תחזיות ההתחייבויות הפנסיוניות שלהם.

אבל בדיעבד התברר שההנחות הללו לעלייה בתוחלת החיים היו אופטימיות מדי. העדכונים בשנתיים האחרונות, שהתבססו על נתונים עדכניים יותר, הורידו את אומדני התחייבויות החברות לגמלאים שלהן בעתיד. העדכון של 2016 יוריד את התחייבויות הפנסיה בכ-1.5% עד 2% אם יתר הגורמים לא ישתנו, לפי הדוח של אגודת האקטואריה.

השאלה שהאקטוארים עדיין אינם יכולים להשיב עליה היא אם ההאטה היא תופעה קצרת מועד או שינוי קבוע יותר. אם התמותה בארה"ב פחת ב-1% בשנה במשך רוב 70 הנשים האחרונות, האם ארה"ב תחזור בקרוב למגמה הארוכה הזו? בניסוח אחר, אומר קינר, השאלה היא "האם אנחנו באמת חיים במציאות חדשה?".