המדינה לבג"ץ: אין מקום להתערב בשיעור המיטות בבתי החולים

אמנם שיעור מיטות האשפוז בישראל נמוך ביותר (פחות מ-1.8 מיטה ל-1,000 אנשים), רחוק מהממוצע ב-OECD (שהוא 3.6 מיטות) ומצוי כל הזמן בירידה, אבל "שיעור המיטות הוא לא חזות הכול" - זוהי בתמצית תשובת המדינה לעתירת ההסתדרות הרפואית (הר"י) לבג"ץ ממרץ האחרון. התשובה הגיעה לידי "גלובס", ותידון בעוד יומיים בבג"ץ.

העתירה הוגשה בגלל הצורך הדחוף - כך לפי הר"י - בהגדלת מספר מיטות האשפוז ב-350 מדי שנה, וזאת רק כדי לשמור על שיעור המיטות הקיים כיום. לפי "תוכנית המיטות", של משרדי הבריאות והאוצר ל-2017-2022, מדובר על הגדלת כמות המיטות בכ-200 בלבד מדי שנה. בדיקת "גלובס" העלתה כי בשנתיים האחרונות הוקצו אמנם 364 מיטות אשפוז לבתי חולים, אך בפועל נכנסו רק 180 מיטות - הרחק מהיעד שהוצב.

נתונים אלה מצוינים גם בתשובה לעתירה, שהיא מטעמם של משרדי הבריאות והאוצר וכן שר האוצר משה כחלון וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. בתשובתם, משרדי הבריאות והאוצר גם כותבים כי אין מקום להתערבות בשיעור מיטות האשפוז, וכן כי אין "כל בסיס בדין המחייב שמירה דווקא על שיעור זה של מיטות" - כאמור, 1.8 בלבד ל-1,000 אנשים. הם מודים כי "שיעור מיטות האשפוז לנפש בישראל, ובוודאי בתקנון הגיל, מצוי במגמת ירידה", אך זו מגמה שלדבריהם נראית גם בעולם. הר"י כתבו בעתירה כי "המשך המדיניות (הנוכחית) יוביל למצב קטסטרופלי של ירידה חדה אף יותר בשיעור המיטות", ולפי תשובת המדינה - נראה כי אכן כך צפוי לקרות.

למעשה, המשרדים חותרים בתשובתם לכך שהמדד של שיעור מיטות האשפוז לא משחק תפקיד כה משמעותי במערכת הבריאות של היום, כי המגמה בישראל ובעולם הוא להרחיק מטופלים - בוודאי קשישים - מבתי חולים ככל האפשר. לכן מאמצים ותקציבים רבים מושקעים בקידום רפואת הקהילה דווקא. הצעדים שבהם מדובר לפי התשובה: "תוספת תקני רופאים, חלופות ותחליפים לאשפוז; פיתוח שירותים בקהילה; תמיכה בהקמת מוקדי רפואה דחופה; תוספת מתמחים ברפואת הקהילה ועוד".

עוד לטענתם, "מערכת האשפוז היא רכיב אחד ממערך אספקת השירותים הכולל, ולא ניתן ואף לא נכון לבחון פעילות חלק זה מהמערכת במנותק מההקשר הכולל של מערכת הבריאות הישראלית".

בנוגע לשיפור הטיפול בקהילה, המשרדים מציינים כי כדי להשיג מטרה זו, הוגדלו מספרי הסטודנטים לסיעוד ולרפואה בשנים האחרונות, התווספו מאות תקני אחריות, עוזרי רופאי וצוותים פרא-רפואיים, ותקציב פיתוח התשתיות בבתי החולים צפוי לגדול בסכום כולל של 300 מיליון שקל ב-2019-2021. כמו כן, הוחלט על הגדלת מספר המתמחים בקהילה בכ-150 מתמחים מדי שנה ב-3 השנים הקרובות (תוכנית שעוד לא החלה) - מתמחים המוכשרים לעבוד בקהילה בהמשך - ולצדם יתווספו עוד 150 מתמחים בבתי חולים.

"תוכנית המיטות" של משרדי הבריאות והאוצר

בעניין ההוספה של מיטות אשפוז לבתי החולים (מיטה במחלקה פנימית משמעותה 0.85 תקן של אחות ו-0.16 תקן רופא) - בתשובה מפורטת "תוכנית המיטות" של משרדי הבריאות והאוצר להוספת כ-200 מיטות מדי שנה ב-2017-2011. בסך-הכול, 1,200 מיטות אשפוז כללי. עד כה, כאמור, התווספו רק 180 מיטות בשנתיים האחרונות, מתוך 364 מיטות ש"הוקצו". הכוונה ב"הוקצו" היא לכך שקיימת הסכמה שיתווספו עוד משרות פר-מיטה לבית החולים, אך מסיבות מגוונות זה עוד לא קרה.

בתשובה המשרדים מתייחסים גם להחלטת הממשלה מ-2011 להוספת 960 מיטות אשפוז - החלטה שלפיהם יושמה במלואה, לצד 300 מיטות אשפוז שהתווספו למערכת עם פתיחתו של בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, לפני כשנה. מטעמים אלה ונוספים, משרדי הבריאות והאוצר טוענים כי יש לדחות את העתירה.

"אין חולק כי עקב אילוצי התקציב ומגבלותיו לא ניתנה תוספת גדולה יותר, שתבטא אף טוב יותר את צרכי האוכלוסייה בשנים הקרובות; כך בוודאי היה נעשה בעולם אידאלי, עם מגבלות תקציביות נוקשות פחות או נטול מגבלה תקציבית.. .סוגיה שהסמכות לקביעתה... נתונה למדינה", נכתב בתשובה, ולמעשה כוונת המשרדים ברורה: בוודאי שעוד כסף נחוץ במערכת, אך ההחלטה על כך כבר אינה בידנו.

על-פי דוח מבקר המדינה מ-2013, הצפיפות בבתי החולים היא אחת הסיבות המרכזיות לריבוי זיהומים - תופעה שתתקשה להצטמצם אם שיעור המיטות ל-1,000 נפש בישראל יישאר על כנו. בדוח נקבע כי 4,000-6,000 איש מתים בכל שנה כתוצאה מזיהומים.

בתגובה לתשובת המדינה אמרה רחל לייקוביץ, מנכ"לית "עמותה בטוחה", כי "במשרד האוצר אין הפנמה שמערכת הבריאות נמצאת במצב חירום, ושמשרד הבריאות עובד בשיטת הטלאי על טלאי כדי לסתום חורים. בהינתן הצפיפות הנוכחית בבתי החולים ובהינתן התחזית, שלפיה נרד עוד 10 שנים לצפיפות קטלנית בהרבה - לא ניתן להמשיך עם התוספת הנוכחית במיטות האשפוז. קשה להבין כיצד משרדי הבריאות והאוצר מרשים לעצמם לדרדר עוד יותר את מערכת האשפוז בבתי החולים".